אוסטאופורוזיס – גורמי סיכון, אבחון וטיפול

אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) היא מחלת עצם פרוגרסיבית מטבולית, שמאופיינת במסת עצם נמוכה ובעלייה בפריכות העצם, עד למצב שנפילה או לחץ קל עלולים לגרום לשבר. שברים שקשורים לאוסטאופורוזיס מופיעים לרוב באזור הירך, בפרק היד או בעמוד השדרה.

לאורך כל החיים, עצמות הגוף נמצאות במצבי בנייה ופירוק כאשר עצם חדשה נבנית בעוד זו הישנה מפורקת. בגיל צעיר, ובעיקר בתקופת ההתבגרות, מייצר הגוף עצם חדשה מהר יותר מאשר הוא מפרק עצם ישנה וכך נבנית מסת העצם. בשנות העשרים ועד גיל 30 מגיעה מסת העצם לכמותה המרבית. כמות מרבית זו, שתלויה בגורמים סביבתיים ותורשתיים, משפיעה על הסיכוי להתפתחות אוסטאופורוזיס. בהמשך, עם העלייה בגיל, עולה גם קצב פירוק העצם על קצב הבנייה מה שמביא לירידה מתמשכת במסת העצם.

 

גורמי סיכון

 

ישנם מספר גורמים אשר מעלים את הסבירות להתפתחות אוסטאופורוזיס בהם, גיל, גזע, אורח חיים, ומצב רפואי.

  • מין: נשים נוטות לפתח אוסטאופורוזיס יותר מגברים.
  • גיל: ככל שמזדקנים הסיכון לאוסטאופורוזיס גדל.
  • גזע: אנשים לבנים נוטים יותר לאוסטאופורוזיס.
  • היסטוריה משפחתית: מי שלהוריו או לאחיו/ אחותו אוסטאופורוזיס נמצא בסיכון גבוה יותר.
  • מבנה גוף: נשים וגברים עם מבנה גוף קטן נוטים להיות בסיכון גבוה יותר לאוסטאופורוזיס.
  • רמות הורמונים: אוסטאופורוזיס שכיחה יותר בקרב אנשים עם רמות נמוכות של הורמונים מסוימים.
    • הורמוני מין: ירידת רמות האסטרוגן אצל נשים בגיל המעבר מהווה את אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לאוסטאופורוזיס.
    • בעיות בבלוטת התריס: רמות גבוהות מדי של הורמון בלוטת התריס, שיכול לנבוע מפעילות יתר של הבלוטה, עלול להביא לאובדן עצם.
  • צריכת סידן נמוכה: צריכת סידן נמוכה תורמת לירידה בצפיפות העצם, לאובדן מוקדם של מסת עצם ולסיכון מוגבר לשברים.
  • הפרעות אכילה: הגבלה חמורה של צריכת מזון ותת משקל מחלישים את העצם.
  • מחלות שונות, דוגמת: צליאק, סרטן, זאבת, מחלות כליה או כבד.
  • אורח חיים יושבני.
  • צריכה גבוהה של אלכוהול.
  • עישון.

 

אוסטאופורוזיס – סימפטומים

בשלבים הראשונים של אובדן מסת העצם אין בדרך כלל תסמינים, אך כאשר העצמות מתחילות להיחלש בשל האוסטאופורוזיס ייתכנו מספר תסמינים:

  • כאבי גב או צוואר.
  • תנוחה כפופה.
  • אובדן גובה.
  • שברים.

 

בדיקת צפיפות עצם

בדיקת צפיפות העצם מבוצעת על מנת לבדוק את קיומה של מחלת האוסטאופורוזיס ואת הסיכון לשברים בחלקי גוף שונים. מדובר בבדיקה פשוטה שמאפשרת לדעת מה מצב צפיפות העצמות בגוף, ושתוצאותיה נותנות מדד מדויק ביותר על כמות המינרלים בתוך העצם.

בדיקת סיקור ראשונה של צפיפות עצם מומלצת לנשים ולגברים בגיל 60. אם באותה הבדיקה לא אובחן אוסטאופורוזיס, מומלץ לחזור על הבדיקה אחת לחמש שנים. אם יש גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס, מומלץ להיבדק בגיל צעיר יותר ולחזור על הבדיקה מדי שנתיים.

הבדיקה, שנמשכת מספר דקות, מתבצעת על ידי שתי אלומות של קרני רנטגן שמכוונות אל העצמות ומודדות את כמות האנרגיה שנספגה בעצם. ככל שרמת המינרלים בעצם גבוהה וצפופה יותר, כמות האנרגיה הנספגת עולה בהתאם.

תוצאות הבדיקה, שמבוטאות בציון T, מדגימות את מצב המינרלים בעצם של הנבדק, יחסית לצפיפות עצם של אוכלוסיות צעירות. בגיל צעיר, צפיפות העצם נמצאת בשיאה, כך שהבדיקה למעשה מודדת את סטיית התקן של העצם מנורמה זו. ציון T ייחשב תקין מערך של 1- (מינוס אחת) ומעלה. ציון T בין 1- ל-2.5- מצביע על ירידה במסת העצם (אוסטאופניה). ציון נמוך מ-2.5- מעיד על אוסטאופורוזיס.

חשוב לציין כי את פירוש התוצאות כדאי להשאיר לפגישה עם הרופא המטפל ולא לפרשה באופן עצמאי שכן את תוצאת בדיקת צפיפות העצם משקללים יחד עם גובה, משקל, והשפעה של מחלות כרוניות נוספות.

אוסטאופורוזיס – מניעה

מי שנמצא בסיכון לפתח אוסטאופורוזיס יכול לנקוט במספר צעדים אשר עשויים לשמור על בריאות עצמותיו:

  • ביצוע פעילות גופנית סדירה.
  • אכילה בריאה שכוללת מזון עשיר בסידן ובוויטמין D.
  • נקיטת שינויים באורח חיים – הפסקת עישון, הפחתת צריכת אלכוהול.

טיפול באוסטאופורוזיס 

לאוסטאופורוזיס אין תרופה אך טיפול נכון יכול לעזור להגן על העצמות, לחזקן ולהאט את פירוקן.

אם בדיקת צפיפות העצם מעידה על אוסטאופורוזיס, הרופא המטפל יעבוד עם המטופל כדי ליצור תוכנית טיפול, שעשויה לכלול תרופות ושינויים באורח החיים.

 

 

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

 

(תמונה להמחשה unsplas

יצירת קשר וזימון תור

קול רעות

בהסדר עם