סקר חוסן של צוות ביה"ח שיקומי רעות בתקופת הקורונה: מדד החוסן הנפשי של נשים נמוך ביחס לגברים

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בישראל, ערך בית חולים שיקומי רעות בתל אביב סקר ייחודי בקרב עובדיו במטרה לאפיין את החוסן, המצב נפשי וגורמי דחק מרכזיים בתקופת הקורונה. הסקר בוצע כארבעה חודשים לאחר פרוץ המגפה ועל רקע דיווחים על התפרצות מחודשת של הנגיף ("הגל השני") והשתתפו בו 409 עובדים מהסקטורים השונים (54% מכלל עובדי ביה"ח).

את הסקר הובילו מנהלת ביה"ח, ד"ר אורית שטיין רייזנר, פרופ' רחלי דנקנר, מנהלת מכון רעות למחקר ופיתוח, פנינה מרום, חוקרת מתמחה במכון והגב' אירית שפיר. הסקר הורכב משאלון נגיש שפותח לשם כך בשפות עברית, רוסית וטיגרית.

הגיל הממוצע של משתתפי הסקר 42.9, 57% מהמשיבים בעלי השכלה אקדמאית, 67% נשים, 55% ילידי ישראל. הנשים המשיבות לסקר מבוגרות מהגברים, יותר נשים הן בתפקידי ניהול בהשוואה לגברים, ומבחינת המצב המשפחתי שיעור גבוה של גרושות לעומת הגברים.

הממצאים העיקריים שעלו בסקר: קרוב ל-80% מהמשיבים דירגו את רמת הבריאות שלהם כטובה או טובה מאוד. מי שהעריכו את בריאותם בצורה בינונית ולא טובה היו גם אלו שמדווחים על יותר תסמיני חרדה ודיכאון.

נמצאו הבדלים בחוסן ובמצב הנפשי בין נשים וגברים: 23% מהנשים דיווחו על תסמיני חרדה משמעותיים לעומת 14% מהגברים. 38% מהנשים דיווחו על תסמיני הפרעת הסתגלות למצב לעומת 28% מהגברים ו-23.6% מהנשים שהשיבו לשאלון דיווחו על תסמיני דיכאון לעומת 20% מהגברים.

ממצאים נוספים שעלו בסקר: 30% מהמשיבים דיווחו כי עבדו בקפסולות ונמצא כי הם גם דיווחו בשיעור גבוה יותר על תסמיני חרדה, דיכאון וקושי בהסתגלות למצב בהשוואה לאלה שלא עבדו בקפסולות.

המרחק מהמשפחה והדאגה מפני הדבקה של הסביבה הקרובה היו המאפיינים הקשורים ביותר לגורמי הדחק.

כמו כן, 11% מהמשיבים על הסקר הם יוצאי מדינות אפריקה שהשיבו על הסקר בשפה הטיגרית. מרביתם עובדי כוח עזר ומשק והם חוו יתר תחושות שליליות, בהשוואה לעובדים מארצות מוצא אחרות. הפער בינם לבין עובדים מארצות מוצא אחרות בתסמיני דיכאון היה מעל 40%, הפער בתסמיני חרדה הגיע עד 22% ובתסמיני קושי בהסתגלות למצב – עד 31%.

לדברי צוות המחקר בבית החולים: "ממצאי הסקר מלמדים כי ישנם הבדלים בין נשים לגברים בתחושת החוסן הנפשי. בעוד שבסה"כ כרבע מהמשיבים הם בעלי תסמינים כלשהם המלמדים על מצוקה, אחוז הנשים בעלות תסמיני חרדה, דכאון וקושי הסתגלות למצב עולה על אחוז הגברים ולנשים ציון נמוך מלגברים בשאלון חוסן נפשי.

ממצאי הסקר מתיישבים עם הספרות העולמית בתחום המראה כי למגפת הקורונה היו וישנן השלכות חסרות תקדים על בריאותם הנפשית של אוכלוסיות רבות בכלל ועובדי מערך הרפואה בפרט. מצב חירום כתוצאה מהתפרצות מגיפה מחייב היערכות מובנית העונה לצורכי המטופלים והמטפלים כאחד.

ההתמודדות הנפשית של מטפלים קשורה, בין היתר, לחוסנם ולגורמי דחק, ומשליכה על תפקודם בבלימת ההתפרצות. הסקר אפשר זיהוי של קבוצות פגיעות הזקוקות לסיוע בהתמודדות נפשית בכדי לתפקד כמשאב קריטי במצבי חירום.

בימים אלה מגבש צוות המחקר סקר נוסף למיפוי רמת החוסן וזיהוי מצוקה של צוותים בתקופה שלאחר מתן החיסונים וחזרה לשגרת פעילות. לדבריהם, "ממצאי המחקר השלם וההשוואה בין התקופות יסייעו לפיתוח מסגרת מקצועית מותאמת לטיפוח חוסן גם בימי שגרה ומתן כלים למטפלים להתמודדות עם מצבי דחק בשעת חירום.

יותר משנה חלפה מאז פרוץ המגפה והשפעתה על בריאות הנפש עודנה נחקרת. בישראל התרחש תהליך ייחודי מאוד המבדיל אותה משאר מדינות העולם – אספקת חיסונים מהירה לרוב האוכלוסייה שמעוניינת להתחסן".

 

(תמונה להמחשה צילום: יעל אילן)

 

 

 

יצירת קשר וזימון תור

קול רעות

בהסדר עם