פרופ' אבי עורי, רופא שיקום בבית החולים רעות תל-אביב, פדוי שבי ממלחמת יום הכיפורים וחבר ועדת ההיגוי של מנהלת החטופים, מספר על היחס מהמדינה שקיבלו הוא וחבריו עם חזרתם, ועל השינוי שחל מאז, מתריע שהמראה הראשוני של השבויים עשוי להטעות, ומסביר מהם הדברים שחשוב לשים עליהם דגש בשיקום שלהם, עכשיו ובעתיד.
פרופ' עורי: "יש ליצור מעטפת גופנית, נפשית, חברתית ותעסוקתית לפדויי שבי ומשפחותיהם. בתקופתי, הייתה התעלמות מוחלטת של אגף השיקום במשרד הבטחון. אסור לתת למראה הראשוני של החטופות והחטופים ששבים ועומדים על הרגליים להטעות. גם כשאני וחבריי חזרנו מהשבי המצרי אחרי הרבה זמן לא נראינו פצועים, הכל תלוי במי היה השובה שלך, אילות תנאים קיבלת, כל מקרה לגופו. הייתי תשוש ופצוע, גם אם עמדתי על רגליי. מוכרחים לעטוף את השבים והשבות בבדיקות רבות, גם אחרי שהם משוחררים מבית החולים, להפנות אותם לטיפול המשכי לטווח הארוך…המדינה חייבת להמשיך לשאול אותם לשלומם בטווח הארוך…".
