מספר הפצועים קשה בתאונות דרכים בשנת 2024 היה הגבוה ביותר מאז שנת 2003. הנפגעים נקלעים לשיקום ארוך, נכות, אובדן כושר עבודה ופגיעה קשה בחייהם. שלושה נפגעים שעוברים שיקום בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב, מספרים על הפציעה ועל הליך השיקום המאתגר.
גלעד בן זקן (45), מנהל מוצר והדרכה בחברת מדטרוניק, נפצע קשה בתאונת אופנוע. לאחר טיפול בבית החולים הוא הגיע לשיקום ברעות תל־אביב, "פתאום דברים בסיסיים הופכים לבלתי אפשריים – לקום, לזוז, אפילו לגרד את עצמי. אחרי כמה ימים הבנתי שחזרה הביתה לא באה בחשבון – הייתי חייב שיקום".
בדומה לבן זקן, גם אבי גרבר מזרחי, מהנדס תוכנה בן 56 ומורה דרך, נפצע באורח אנוש כשרכב על אופנוע ומצא את עצמו בשיקום ארוך וקשה בבית החולים השיקומי רעות בתל-אביב. " אני מאושפז בשיקום בבית החולים רעות מאז נובמבר האחרון. בהתחלה אושפזתי במחלקת שיקום נשימתי. בגלל מכונת ההנשמה, לא יכולתי לדבר ולתקשר עם הסביבה וזה היה מאוד מאתגר. השתמשתי בלוח אותיות ולאחר ששיפרתי את התפקוד של היד והכתף שנשברה כתבתי את המסרים שלי באמצעות טאבלט. הצוות הצליח לגמול אותי מהנשמה בהצלחה גדולה והועברתי לאשפוז במחלקת השיקום. כיום אני על כיסא גלגלים, ממשיך להתקדם ומתמקד בשיפור התפקוד וההליכה.
"למדתי איך להתמודד עם המצב שלי ואיך לשפר אותו. חזרתי לדבר, לאכול לבד, להתלבש ולנעול נעליים – אלה הרבה הצלחות קטנות שעוזרות לי להתקדם ולהיות עצמאי. המסר שלי למי שבשיקום הוא להישאר אופטימיים ולעבוד קשה כל הזמן. עוד הצלחה קטנה ועוד הצלחה קטנה, לא לחשוב על המטרה הגדולה, לא על למה זה קרה לי ולהתרכז בעתיד".
לימור בנודיז בת ה-53, תושבת אחוזת ברק שבצפון, עברה תאונת דרכים שעה שנהגה בדרך חזרה לביתה מבית הספר שבו היא מחנכת ונפגעה על ידי רכב אחר. לאחר ניתוח בבית החולים היא הגיעה לשיקום רעות תל אביב. "כתוצאה מהתאונה שברתי את עצם הירך ואת מפרק הברך ברגל שמאל, היה לי שבר נוסף בבית החזה ועברתי ניתוח לקיבוע השברים. התאונה התרחשה בדצמבר ומאז אני מאושפזת בשיקום. הגעתי מרותקת למיטה, ומבוהלת מהמצב. מהרגע הראשון קיבל אותי הצוות המקצועי בפנים יפות ועודד את רוחי. המטופלים הוותיקים חיזקו את רוחי, ולראות אותם כשהם כבר מתניידים בהליכה עצמאית נתן לי הרבה תקווה ואופטימיות. אני מתגעגעת לעבודה ולילדים המתוקים, שדורשים בשלומי ושולחים לי ציורים וברכות משמחות".
