‘רעות’ – או בשמה הראשון, ‘שירות נשים סוציאלי’, הוקמה בשנת 1937, על חוף ימה של תל אביב. מטרת ההתאגדות המקורית של קבוצת נשים ייחודית זו, תחת הנהגתה של הגב’ פאולה ברט ז”ל, הייתה לתת מענה ולסייע לאוכלוסייה הנזקקת של אותם ימים, עולים חדשים ופליטים מאירופה שהתקשו למצוא פרנסה הולמת בארצם החדשה.
הפרויקטים הראשונים שהוקמו על ידי אותה קבוצת מתנדבות היו
– הקמת מטבח שסיפק ארוחות חמות למי שידו לא הייתה משגת
– הקמה והפעלה של גן ילדים, על מנת שההורים יוכלו לצאת לעבודה
– הקמת והפעלת ‘בית שלום’, בית דיור מוגן מהראשונים מסוגו בישראל ובו 65 יחידות דיור במרכז תל
אביב – בית צנוע לעולים מבוגרים שהותירו את עולמם מאחור.
בשנות ה 40, ובמקביל להקמתה של מדינת ישראל ולקליטתם של רבבות ניצולי שואה, התגייסה רעות ובנתה את ‘בית ברכה’ ו’בית אחווה’ – בתי דיור מוגן ציבוריים שהציעו כ-300 יחידות דיור לדור המבוגר של שארית הפליטה.
בימי הצנע של שנות ה-50 חילקו המייסדות בגדים ומוצרי מזון בסיסיים למשפחות נזקקות.
בתחילת שנות ה-60 הוקמו על ידי רעות שני בתי דיו מוגן עבור עולים חדשים שומרי מסורת – ‘בית גילה’ בשכונת יד אליהו בתל אביב, ו’בית ברט’ בירושלים.
במקביל, בשנת 1961 פתחה ‘רעות’ בית חולים לחולים כרוניים וסיעודיים, שזכה לשם ‘בית מרפא ע”ש ליכטנשטדטר’. בית החולים, שכלל בראשיתו 44 מיטות, היה אז היחיד מסוגו בישראל, והדרישה לשירותיו החיוניים גברה במהירות.
בשנת 1966 נפתחו שתי קומות נוספות, ומספר המיטות עלה ל-120 ובהמשך ל-160. בשנות ה-70 הוקם קמפוס הנוכחי של בית החולים ביד אליהו, שנקרא היום מרכז רפואי שיקומי ‘רעות’, ומציע יותר מ-360 מיטות אשפוז ומגוון רחב נוסף של שירותים אמבולטוריים.
בתחילת שנות ה 2000 הרחיבה רעות את שירותיה וזכתה במכרזי הפעלה של שני מרכזיים קהילתיים לאזרחים ותיקים, מרכז רייך ומרכז מיטשל, ואת מרכז הכרם, מרכז יום לקשישים. המרכזים מופעלים בשותפות הדוקה עם עיריית תל אביב ומציעים מגוון עשיר של שירותים לאלפים מתושביה הוותיקים של העיר.
