אלפים מנפגעי ה-7 באוקטובר ופצועי המלחמה מתמודדים עם פוסט טראומה ומתקשים לחזור לחיים. ד"ר מירי כפיר, פסיכיאטרית ומנהלת מרכז שערים לשיקום טראומה בבית חולים רעות תל אביב, מסבירה מהם הדגלים האדומים שחשוב לשים לב אליהם ועשויים להצביע על הצורך בטיפול:
- תסמונת הנוכח / נפקד – "כאן, אבל לא כאן" – נראה לא קשוב, מנותק, מאבד את חוט המחשבה, מחשבות נודדות, חוסר תשומת לב, חוסר מענה לשאלות.
- התכנסות/ מופנמות – האדם הפך מכונס בתוך עצמו. שונה ממה שהכרנו. שקט יותר, נמנע מאינטראקציה, עד הימנעות ממפגשים משפחתיים וחברתיים.
- סף גירוי נמוך – אירועים יחסית קטנים או גירויים גורמים להתפרצויות: הערה קטנה, צליל חזק, אור, ריחות. בדרך כלל הגירוי יהיה קשור לאירועים שנחוו בלחימה ומחזיר אותו אליהם.
- הפרעות שינה וסיוטי לילה – קושי להירדם. שינה לא שקטה עם המון תנועתיות. יקיצה בשעות מוקדמות וקושי להירדם חזרה. יקיצה מתוך סיוט שקשור לאירוע הטראומתי. ביום למחרת האדם עייף יותר והתסמינים הנוספים מוחמרים.
- דכדוך וחוסר כוחות – האירועים שחווה זוללים הרבה מהאנרגיות הנפשיות והאדם יראה מדוכדך יותר, חסר כוחות, חסר אנרגיה או חשק, לא נהנה מהדברים כפי שנהנה מהם בעבר.
ד"ר מירי כפיר: "מתוך הניסיון המקצועי רב השנים שצברתי בטיפול בטראומה, אני מכירה בחשיבות הרבה בזיהוי המוקדם ובהתחלת הטיפול בשלב המוקדם ככל הניתן. חשוב לציין שכ-80% יעברו החלמה ספונטנית לאחר כחודש מהאירוע ועשויים בטווח זמן זה לחוות את הדגלים האדומים. השאר יפתחו תסמינים כרוניים לאחר תקופת ההחלמה הספונטנית. יש חשיבות רבה לטפל בהם בהקדם הניתן ורצוי בטווח הזמן של כשנתיים מהאירוע הטראומתי".
למידע נוסף ולקביעת תור פנו אלינו: 054-3157726 / [email protected]
