מאת: צוות היחידה לטיפול בהפרעות תקשורת, בית החולים השיקומי רעות
אפזיה היא הפרעה נרכשת בשפה כתוצאה מזנק מוחי באזור ההמיספרה השמאלית של המוח בעקבות אירוע מוחי, פגיעת מוח טראומטית וכדומה. האפזיה גורמת לאובדן מלא או חלקי של יכולת השימוש בכל ערוצי השפה – הבעה והבנה של שפה דבורה והבעה והבנה של שפה כתובה. האתגר הראשון שעומד בפני חולה אפזיה וסביבתם הוא, אפוא, לתקשר תוך שימוש באמצעים חלופיים לדיבור ולכתיבה.
יש לציין כי האפזיה היא על פי רוב דינמית והיכולות השפתיות שנפגעות הולכות ומשתפרות עם הזמן ובזכות הטיפול שניתן על ידי קלינאית תקשורת. עם זאת מדובר בתהליך אטי וממושך והאדם שמשוחרר מאשפוז ישוחרר כשהוא עדיין סובל מפגיעה שפתית ותקשורתית משמעותית.
סוגי אפזיה
קיימים מספר סוגי אפזיה:
- אפזיה מוטורית (אפזיה ע”ש ברוקה, אפזיה לא שוטפת): אפזיה מסוג זה נגרמת כתוצאה מפגיעה באונה הקדמית של המוח ומשפיעה על הצד השמאלי של המוח. החולים שסובלים מסוג זה של אפזיה מתקשים במציאת מילים ומדברים לרוב במשפטים קצרים, לא שוטפים, שלעתים מושמטות מהם מילים. חולי אפזיה מסוג זה מסוגלים להבין דברים שאומרים אנשים אחרים, מה שגורם להם להבנה של מצבם ופעמים רבות מעורר תסכול.
- אפזיה סנסורית (אפזיה ע”ש ורניקה, אפזיה שוטפת): חולה שסובל מאפזיה סנסורית יוכל לדבר באופן שוטף אך הדברים שלו יהיו חסרי משמעות שפתית. גם הבנתו של חולה באפזיה מסוג זה נפגעת וכתוצאה מכך הוא לא יכול להבין הוראות ולמלא אחריהן.
- אפזיה גלובאלית: אפזיה שנגרמת משילוב של אפזיה מוטורית ואפזיה סנסורית ופוגעת באופן קשה ביכולת הדיבור ובהבנת השפה.
- אנומיה: אפזיה שמתבטאת בקושי לשלוף מילים ושמות של אובייקטים מקבוצה מסוימת. למשל – קושי בשליפת פעלים בלבד או קושי בשליפת מילים מתחום מסוים (כמו בעלי חיים). התחושה של חולים במצב זה, שמודעים למצבם, היא שהמילה עומדת להם “על קצה הלשון”.
טיפול בחולי אפזיה
קיימות שתי שיטות עיקריות לטיפול באפזיה: מתן תרגילים (דוגמת תרגילים שמערבים משחקי זיכרון ומילים) לחולה כאשר המטרה היא לשפר את בעיות השפה והדיבור וליצור דרכים חדשות לתקשורת ברורה. השיטה השנייה היא של טיפול ארוך טווח של קלינאי תקשורת. טיפול מקצועי זה מכוון להתמודדות עם הקושי בדיבור ובהבנה של הסביבה ובמציאת דרכי תקשורת עם הסביבה.
איך לתקשר עם מי שסובל מאפזיה?
- תקשורת לא מילולית: ניתן “לדבר” בתנועות ידיים ברורות, במחוות גוף (לדוגמה – הזזת הראש לביטוי של “כן” או “לא”), או דרך ציורים.
- שמירה על קשר עין.
- משפטים קצרים וענייניים: בשיחה עם אדם עם אפזיה כדאי להימנע משימוש במשפטים ארוכים ומסובכים, לדבר במשפטים קצרים עם מסרים פשוטים ולהמתין כמה שניות בין משפט למשפט. לדיבור המילולי עם חולה האפזיה חשיבות רבה בהליך שיקומו אך כדאי להתחיל במשפטים קצרים בני 3-2 מילים.
- קונקרטיות: נושאי השיחה עם חולה האפזיה צריכים להיות מוגדרים לנושא מסוים (לדוגמה – “מה עשית היום?”, “מה להביא לך?”). משפטים מורכבים עלולים לבלבל את החולה וליצור קשר תקשורתי כבר בתחילת השיחה.
- סבלנות והמתנה לזמן תגובה. אדם עם אפזיה לא מתקשר באופן זורם ולכן צריך להמתין כדי לזהות את תגובתו.
- הימנעות מתיקון הדיבור של חולה האפזיה.
בכל מקרה של תקשורת עם אדם הסובל מאפזיה יש להיות בקשר עם קלינאי התקשורת המטפל בו על מנת לבדוק אם אפשר להעלות את רמת המורכבות של נושא השיחה.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
(תמונה להמחשה unsplash)
