הפרעות נוירולוגיות

מאת: מערכת האתר

הפרעות נוירולוגיות הן מחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. עם ההפרעות נמנים אלצהיימר, טרשת נפוצה, פרקינסון וסינדרום גיליאן ברה

הפרעה נוירולוגית מוגדרת כהפרעה במערכת העצבים המרכזית (המוח, גזע המוח, המוח הקטן וחוט השדרה) וכוללת בנוסף גם מחלות של מערכת העצבים ההיקפית ושל השרירים.

ניתן לחלק את המחלות הנוירולוגיות בהתאם לגורמיהן:

מחלות אוטו-אימוניות של מערכת העצבים – מחלות בהן הפגיעה במערכת העצבים או השרירים נגרמת ממנגנון דלקתי ובעיקר אוטו-אימוני בו מערכת החיסון תוקפת מערכות שונות בגוף. דוגמה – טרשת נפוצה, גיליאן ברה.

הפרעות תנועה (הפרעות מוטוריות) – מחלות בהן הפגיעה היא במערכת הבקרה שאחראית על תנועות הגוף והגפיים. הפרעות אלו יכולות לבוא לידיי ביטוי בתופעות דוגמת רעד, נוקשות, תנועות לא רצוניות והפרעות בהליכה. דוגמה – פרקינסון.

אפילפסיה – מחלות בהן התפרקות חשמלית פתאומית במוח גורמת לפרכוסים, לבלבול, לאובדן הכרה.

מחלות צרברו-וסקולריות – מחלות שגורמות לפגיעה בכלי הדם וכתוצאה מכך לאירועים מוחיים.

מחלות נוירו-מוסקולריות – מחלות הפוגעות במערכת העצבים ההיקפית, בשרירים ובחיבור ביניהם. עם מחלות אלו נמנות מחלות מטבוליות, דלקתיות וניווניות. דוגמה – ALS, נוירופתיה.

הפרעות התנהגות על רקע נוירולוגי – קבוצה זו כוללת הפרעות קוגניטיביות ומנטליות (בהן הפרעות קשב, הפרעות זיכרון, ליקויים בתפיסה מרחבית). דוגמה – אלצהיימר.

כאבי ראש – כאבי ראש ראשוניים שאינם סימפטום למחלה אחרת  (דוגמה – מיגרנה) או כאבי ראש משניים כסימפטום לבעיה אחרת.

טרשת נפוצה

טרשת נפוצה (MULTIPLE SCLEROSIS) היא אחת ממחלות מערכת העצבים המרכזית הנפוצות ביותר בעולם.

המחלה הינה מחלה דלקתית הפוגעת בשכבת המיילין (מעטפת שומנית המבודדת תאי עצב ותורמת להולכה עצבית בין תאים) ובעקבות כך פוגעת בהעברת מידע בין המוח לחוט השדרה ולמערכות הגוף. הביטויים לפגיעה בהולכה העצבית יכולים להיות חולשת גפיים, ראייה מטושטשת, עייפות, בעיות שיווי משקל ועוד. בעוד שבקרב חלק מהחולים תחול התדרדרות קבועה בתפקוד אצל חלק אחר תתבטא המחלה במהלך התקפי עם נסיגות.

כיום אין תרופה לריפוי המחלה, אך יש תרופות רבות המשנות את מהלך המחלה ומשפרות את איכות החיים והתפקוד של החולים בה. הליך שיקומי הוא חלק ממערך הטיפול הכוללני במחלה כאשר מטרתו היא לעודד את המטופל לעצמאות רבה ככל שניתן ולשפר את איכות חייו.

גיליאן ברה

סינדרום גיליאן-ברה הוא מחלת שיתוק נדירה שנובעת מכך שמערכת החיסון של הגוף תוקפת את מערכת העצבים ההיקפית.

המחלה עשויה להיות מחלה קשה ואף מסכנת חיים. התסמינים הראשונים הם נימול בכפות הרגליים המתקדם לכיוון השוקיים ובמעלה הגוף, חולשת שרירים המתפשטת באופן מהיר, קשיי נשימה בשכיבה, הליכה לא יציבה וקושי בעלייה במדרגות.

הגורם למחלה אינו מובן לחלוטין, אך נמצא כי היא מתחילה לרוב מספר ימים עד שבועות אחרי זיהומים שונים ולעתים גם אחרי סרטן הדם מסוג לימפומה על שם הוג’קין.

הטיפול בסינדרום הוא בעיקר טיפול תומך חיים המקיף את כלל מערכות הגוף כשלצדו טיפולים להחלשת מערכת החיסון בניסיון לעצור את התקדמות המחלה.

משך האשפוז החריף הממוצע למטופל נע בין מספר שבועות לחודשים ספורים. אך לאחר מכן כ-20% מהלוקים בתסמונת נותרים עם בעיות גופניות (חולשת שרירים וחוסר יכולת להתנייד ללא שימוש בכיסא גלגלים, התמודדות עם כאב עצבי, הפרעות שיווי משקל, שליטה לקויה בסוגרים ועוד). למטופלים אלה מומלץ המשך טיפול שיקומי שמותאם אישית לפי סוג הפגיעות הנותרות, רצון המטופל והערכת המטפלים בשיקום.

פרקינסון

מחלת פרקינסון שייכת לקבוצת ההפרעות המוטוריות. המדובר במחלה בעלת אופי פרוגרסיבי (מתקדמת עם הזמן) שנובעת מפגיעה בתאים שמייצרים דופמין בגרעיני הבסיס במוח. בין ביטויי המחלה: רעד, נוקשות שרירים, אטיות בתנועה, חוסר יציבות, דיבור לא ברור, קשיי בליעה. חולי פרקינסון אף מדווחים על ירידה קוגניטיבית לאורך זמן וכן על דכאון וחרדה.

הטיפול בפרקינסון הוא בעיקרו תרופתי באמצעות תרופות שמספקות למוח דופמין. עם זאת, מאחר והמחלה מעמידה בפני החולים אתגרים רבים יש צורך בטיפול רב מקצועי. צוותי שיקום נוירולוגי יכולים להציע התערבות טיפולית לצורך סיוע בתפקוד היומי. הבסיס לטיפול השיקומי יהיה בטיפולי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי-פסיכולוגי.

נוירופתיה היקפית

נוירופתיה היקפית (Peripheral Neuropathy) מתפתחת כאשר המערכת העצבית בגפיים נפגעת. תסמיניה של הנוירופתיה ההיקפית תלויים בעצבים המושפעים ויכולים לכלול חוסר תחושה ועקצוצים בכפות הידיים או הרגליים, כאבים, תחושת דקירה או/ ו צריבה, איבוד שיווי משקל וחולשה של שרירים.

הגורם השכיח לנוירופתיה היקפית הוא מחלת הסוכרת. גורמים נוספים יכולים להיות – פגיעה חבלתית בעצבים, זיהום נגיפי, חשיפה לחומרים רעילים, שתיית יתר של אלכוהול, תופעת לוואי של תרופות מסוימות.

הטיפול בנוירופתיה ההיקפית תלוי בתסמינים ובסיבה הבסיסית להופעתה. ניתן לטפל עם תרופות ייעודיות לכאבים עצביים ולעתים יידרש טיפול כפיזיותרפיה.

אלצהיימר

מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח שמחמירה באופן הדרגתי ומהווה את הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה. המחלה מתבטאת בירידה ביכולות הקוגניטיביות עם דגש על הזיכרון. ככל שהמחלה מתקדמת נפגעות יכולות נוספות בהן חוש כושר אכילה, מוטוריקה, כושר התמצאות ושליטה בסוגרים.

בעוד שהגורם הספציפי לאלצהיימר אינו ידוע, ישנם מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון לפתח אלצהיימר: גיל; היסטוריה משפחתית של המחלה; פציעות ראש חמורות קודמות; אורח חיים ותנאים אשר משפיעים על בריאות הלב והמוח.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.

(תמונה להמחשה unsplash)