מאת: צוות היחידה לקלינאות תקשורת
הפרעת בליעה (דיספגיה) היא מצב של עיכוב או הפרעה במעבר מזון או נוזל מהפה אל הקיבה. ההפרעה, אשר מופיעה בכ-10% מהאוכלוסייה, יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, החל מפגיעה קלה שלא מונעת אכילה או שתייה דרך הפה ועד להפרעה קשה שמונעת מהחולה להיות מוזן דרך הפה. במקרים קשים קיימת סכנה שמזון או נוזלים ייכנסו לקנה הנשימה ויגרמו לדלקת ריאות או לחנק.
מהו תהליך בליעה תקין?
תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב שכולל עשרות שרירים ועצבים שפועלים לקבלת מזון אל הפה, הכנתו והעברתו מהפה לקיבה. על הסנכרון בין השרירים והאיברים המעורבים בבליעה אחראית מערכת העצבים.
תהליך בליעה תקין מורכב משלושה שלבים:
- השלב האוראלי: בחלק הראשון של שלב זה נכנס המזון לפה שם הוא עובר הכנה לבליעה והופך לגוש אשר מוחזק בין גב הלשון לחך הרך. בחלקו השני של שלב זה מניעה הלשון את גוש המזון לכיוון הלוע.
- השלב הלועי: שלב זה, שהינו שלב לא רצוני, מתחיל כאשר הלשון דוחפת את גוש המזון לגב הפה. התנועה מעוררת תגובת בליעה שמעבירה את המזון ללוע. הגרון (תיבת הקול) נסגר בחוזקה והנשימה נעצרת בכדי למנוע ממזון או מנוזלים להיכנס לדרכי הנשימה והריאות.
- השלב הוושטי: שלב זה, שגם הוא שלב לא רצוני, מתחיל עם כניסת המזון המעובד לתוך הוושט (הצינור הנושא אוכל מהפה לקיבה) וממשיך כאשר התכווצויות סדירות לאורך הוושט דוחקות את המזון לעבר הקיבה.
גורמים להפרעת בליעה
לדיספגיה גורמים שונים והיא שכיחה יותר בקרב מבוגרים.
- סיבות נוירולוגיות: נזק למערכת העצבים יכול להפריע לעצבים האחראיים על התחלת ובקרת הבליעה. בין הגורמים הנוירולוגיים לדיספגיה:
- שבץ.
- מצבים נוירולוגיים הגורמים נזק למוח ולמערכת העצבים לאורך זמן, דוגמת פרקינסון, טרשת נפוצה.
- דמנציה ומחלות עצב מוטוריות.
- גידולים במוח.
- חסימה: מצבים הגורמים לחסימה בגרון או להיצרות הוושט יכולים להקשות על בליעה. בין הגורמים לחסימה והיצרות:
- סרטן הפה, סרטן הגרון, או סרטן הוושט.
- טיפול ברדיותרפיה – יכול לגרום לרקמות צלקת, שמצמצמת את המעבר בגרון ובוושט.
- ריפלוקס.
- זיהומים שעלולים להוביל לדלקת בוושט.
- סיבות אחרות:
- גיל: ככל שמתבגרים, השרירים המשמשים לבליעה עלולים להיחלש.
- מחלת ריאות חסימתית כרונית.
- סיבוך של ניתוח ראש או צוואר.
סימנים של הפרעות בליעה
קיימים מספר סימנים שעשויים להצביע על הפרעה בבליעה:
- שיעול/ חנק בזמן הבליעה או מיד אחריה.
- כאבים בלוע/ בגרון.
- קושי בלעיסה/ קושי בבליעה.
- תחושה של מזון שתקוע בגרון.
- שאריות מזון בפה.
- רפלוקס
- דלקות ריאות חוזרות ונשנות שעשויות להעיד על כניסת מזון או נוזלים לריאות.
- צרידות.
- אובדן משקל.
- אכילה אטית.
- יציאת מזון מן האף.
- צרבת.
- צורך לחתוך אוכל לחתיכות קטנות יותר או להימנע ממזונות מסוימים בגלל בעיות בליעה.
אבחון הפרעות בליעה
אבחון הפרעות בבליעה מתבצע על ידי צוות רב מקצועי, שיכול לכלול (בהתאם לצורך): רופא אף אוזן גרון, רופא גסטרואנטרולוג, רופא רנטולוג, קלינאי תקשורת ודיאטנית. האבחון כולל הערכה קלינית, צילום/ הדמיה של מנגנון הבליעה.
טיפול בהפרעת בליעה
קיימות דרכים שונות לטיפול בהפרעות בליעה:
- תרגול חיזוק שרירי הפה והצוואר וההגנה על דרכי הנשימה, בעבודה עם קלינאי תקשורת.
- התאמה של מרקם המזון למצבו של המטופל וליכולת הבליעה שלו, בעבודה על קלינאי תקשורת בשיתוף דיאטנית.
- חולים אשר סובלים מהפרעות בליעה קשות עלולים להזדקק לדרכי הזנה חלופיות.
- טיפול תרופתי בתופעות דוגמת צרבת, רפלוקס, זיהומים הקשורים לדיספגיה.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
