הקשר בין בוטניקה, רפואה וגינון טיפולי התחזק במאה ה-20 והגינון הטיפולי הפך לנדבך חשוב בטיפול ובשיקום חולים ונכים.
במאמר, שכותרתו “על הגינון הטיפולי”, שפורסם בכתב העט המדעי “רפואה”, סוקרים הכותבים (אורית עדין, מנהלת הגינה הטיפולית בבית החולים השיקומי רעות תל־אביב, עינת גולני-תיבון, מטפלת בגינון, ד”ר ארי לאודן, מנהל רפואי וסגן מנהלת בית החולים, ופרופ’ אבי עורי, מומחה לרפואת שיקום) את התפתחות הגינון הטיפולי מהמאה ה־18 ועד ימינו ואת היתרונות של העבודה בגינון בהיבטים הרגשי-נפשי, חברתי ופיזי.
מתוך המאמר: “היתרונות של עבודה בגינה הם רבים ומגוונים. בהיבט הנפשי־רגשי, המטופל הופך להיות מטפל – לוקח אחריות ומתמודד עם הצלחות וכשלונות. העבודה עם הטבע מאפשרת לנו להתבונן במעגל החיים, בתקופות שונות בחיי הצמח ובחיינו אנו. החוויה של גידול וטיפול בצמחים אף מאשפת לתעל רגשות שונים, כעסים ומתח (לפעמים דרך עידור אדמה או גיזום מאסיבי) או לחוש אופטימיות למראה זרע שנבט. מרחב הגינה מאפשר למטופלים לטעות יותר מאשר מתאפשר בעבודה עם בני אדם או בעלי חיים ובכך להעז ולהתנסות יותר. דרך העבודה בגינה אפשר לתרגל עבודה עצמאית: בחירה, תכנון, יכולת קבלת החלטות ופתרון בעיות.
“מבחינה חברתית, העבודה בגינה יוצרת הזדמנות למפגשים אנושיים. לעתים מתאפשרת הקמת קבוצת גינון שבה אנשים שנמצאים במצב דומה יכולים לחלוק אחד עם השני תחושות ולפעמים זאת ההזדמנות לשבור את מעגל הבדידות ולצאת מהבית.
“תועלת נוספת שנמצא בגינון הטיפולי היא האפשרות לעבוד עבודה פיזית מגוונת. לדוגמה, מוטוריקה עדינה נוכל לשפר באמצעות עבודה ם זרעים קטנים או דילול נבטים, ומוטוריקה גסה – על ידי גיזום והעתקת צמחים וחיזוק שרירים על ידי עידוד הקילטור…”.
