מאת: צוות השירות הסוציאלי, בית חולים שיקומי רעות
שחרור מאשפוז הוא אירוע מורכב אשר מציב שורת אתגרים בפני המטופל ובני משפחתו, הן בהיבטים רגשיים והן בהיבטים פרקטיים. חשוב לזכור כי המשמעות של השחרור היא לא שהמטופל בריא כפי שהיה לפני האירוע שהביא לאשפוזו אלא שהטיפול בו במסגרת אשפוז הסתיים וכעת הוא זקוק להמשך טיפול בקהילה.
עם שחרורו של המטופל מבית החולים האחריות לשלומו עוברת מצוות בית החולים אליו ולמשפחתו. היכרות מוקדמת עם האתגרים ועם דרכים להתמודד איתם יכולה להקל את תהליך השחרור ולשפר את יעילותו.
טיפים להיערכות לשחרור:
- ארגון מסמכים: לקראת השחרור יש לדאוג לסיכומי מחלה וטיפול עדכניים לגבי מצבו של החולה. את המסמכים יש לקבל מאנשי הצוות שטיפלו בחולה שכן בעזרתם ניתן יהיה לפעול למיצוי זכויות ולהמשך טיפול בקהילה. כמו כן, חשוב לעמוד בקשר עם העובדת הסוציאלית במחלקה ולהיעזר בה במיצוי זכויות לקראת החזרה הביתה (לדוגמה – מעבר לאשפוז שיקומי, גמלת סיעוד, שאילת אביזרי עזר).
- היערכות להעסקת מטפל: ישנם מקרים בהם המטופל יזדקק לאחר שחרורו להשגחה צמודה 24 שעות ביממה. במקרה כזה יעזור העובד הסוציאלי במחלקה לבני המשפחה להגיש בקשה להיתר העסקה למטפל וינחה אותם בתהליך.
היתר מיוחד להעסקת עובד זר: אדם חולה שעומד להשתחרר מבית החולים ומציג אבחנה רפואית מטעם רופא בית החולים שמציינת את הצורך ברצף טיפולי וכן את התאריך המשוער לשחרורו מבית החולים, יכול לבקש היתר מיוחד להעסקת עובד זר באופן מהיר יותר מהתהליך הרגיל (התהליך המהיר יכול לקחת עד חודש). ההיתר יינתן לתקופה של שלושה חודשים בלבד ולצורך הארכת תוקפו יידרש המבקש לעמוד בנהלים הרגילים. כמו כן היתר לפי סעיף זה מאפשר להעסיק רק עובד זר שכבר נמצא בישראל. לצורך הגשת הבקשה כדאי (כאמור) להסתייע בעובדת הסוציאלי של המחלקה. את הבקשה יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה באופן עצמאי או באמצעות לשכה פרטית.
- התאמת הבית: כאשר נושא השחרור של המטופל מבית החולים עולה צריך לוודא שהבית מתאים לחזרתו ולהתחיל בהתאמות הנדרשות, דוגמת – הרחבת מעברים וכניסות לחדרים כך שיתאפשר מעבר כיסא גלגלים, החלפה של אמבטיה במקלחון, התקנת ידיות אחיזה וכו’. לצורך ההתאמות ניתן להיעזר במרפאות בעיסוק של המחלקה בה מאושפז המטופל שתוכל להמליץ בעצמה איך להיערך או לבקש שמרפאה בעיסוק בקופת החולים תבוא לבית למתן המלצות.
- ציוד מתאים: יש לוודא שבבית קיים ציוד מתאים – בלון חמצן, כיסא גלגלים, כיסא רחצה, מנוף, וכל ציוד אחר/ נוסף עליו ממליץ צוות המחלקה בבית החולים. את הציוד אפשר, לרוב, לשכור מעמותות וארגונים כ”יד שרה” ו”עזר מציון”. כאשר יש לרכוש ציוד ניתן להיעזר בעובד הסוציאלי של המחלקה שתפנה לבקשת השתתפות של משרד הבריאות במימון.
- קבלת הדרכה ומידע מצוות המחלקה: הצוות הרפואי במחלקה יכול לספק מידע והדרכה לגבי כל סוגי הטיפול הנדרשים למטופל (טיפול סיעוד, תרופתי, הזנה, פיזיותרפיה, המשך טיפול). אם המטופל משתחרר למוסד סיעודי, העובד הסוציאלי יעזור למטופל ולבני המשפחה להגיש בקשה להשתתפות של משרד הבריאות במימון השהייה במוסד.
- יצירת רשת תמיכה: תהליך השחרור הוא, כאמור, תהליך מאתגר גם מבחינה נפשית למטופל ולסביבתו. כדאי להיעזר ככל שאפשר במשפחה המורחבת ובקהילה.
- שמירה על שיגרה: מומלץ לארגן לוח זמנים שבועי בו ישולבו טיפולים, עבודה וזמן פנאי.
גורמים בקהילה שיכולים לסייע במימוש זכויות:
- עובדת סוציאלית בקופת החולים – תפקידה לתת סיוע פרקטי ותפקודי בהתאם למצבו הרפואי והסוציאלי של המטופל (סיוע בנושא התרופות, סיוע רגשי והכוונה).
- עובדת סוציאלית רווחה – לכל רווחה אפשרויות הסיוע שלה (מתנדבים למטופל או לסיוע לילדיו, ארוחות חמות, סיוע ברכישת מוצרים, סיוע רגשי ומיצוי זכויות).
- ישנן עמותות אשר מתמחות במחלות ספציפיות ולהן הידע הרחב ביותר באשר לזכויות סביב אותו החולי (“האגודה למלחמה בסרטן”, “האגודה למען העיוור”, “עמותת פרקינסון”, “עמותת נאמן” לנפגעי שבץ מוחי ואחרות).
המידע במאמר זה הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא ואין לראות בו ייעוץ רפואי ו/ או המלצה לטיפול ו/ או תחליף לטיפול.
תמונה להמחשה, צילום: גיל דור
