אין דבר העומד בפני כוח רצון, ואת זה הוכיחה שובל אליאס ביום חתונתה, שהתקיימה לפני כחודש. לפני חצי שנה, נפצעה שובל קשה בתאונת דרכים היא אושפזה לשלושה חודשים, ואחר כך עברה לשיקום אינטנסיבי בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב, כשהיה חשש לגורל אחת מרגליה. בשיחה עם ynet היא מספרת על האירוע שהסיט את חייה ממסלולם ועל הנחישות שהובילה אותה עם מחשבה אחת בלבד – לצעוד על רגליה אל חופתה.
שובל: "הגעתי לבית החולים רעות ופה התחילו לעבוד על המטרה שהצבתי לעצמי – לצעוד אל עבר החופה. הודעתי את זה לכל הצוות פה. אני מתחתנת ואני הולכת לחופה. אין מצב שאני נכנסת עם קביים או עם כיסא גלגלים. הגעתי לבית חולים רעות עם כיסא גלגלים, אבל היום אני נעזרת בקביים. לחופה הלכתי ללא הקביים, נעזרתי במשפחה שלי, וזה הדבר שאני הכי גאה בו, על כוח רצון שהיה לי. בבית חולים רעות יש גם ליווי נפשי ורגשי, ובלי זה לא הייתי מצליחה להגיע למטרה שלי"
ד"ר קרן סיון-שפייר, מנהלת היחידה לאשפוז יום ברעות תל-אביב: "אנחנו מעצימים את הפן הרגשי שהוא מאוד חשוב להחלמה. שובל הגיעה לפה עם החלום של החתונה, עם הוויז'ן הזה שהיא רואה את החופה, וזאת הייתה המטרה שחתרנו לכיוונה, עם חיזוק שרירים, עם עבודה על טווחי תנועה, עם עבודה על שיווי משקל, עם עזרה רגשית. המשאבים שלה היו מדהימים, והיא בהחלט עשתה פה מסע. השיקום של שובל היה סיזיפי מאוד. תהליך קשה שהיא עברה בהצלחה ובהתמדה רבה. היא קיבלה טיפול על ידי כל המטפלים הרלוונטיים שיש לנו. המוטיבציה שלה להשתפר הייתה מאוד גבוהה, ואנחנו הצטרפנו לרוח הזאת".
לקריאת הכתבה המלאה ולצפייה בראיון של שובל וד"ר סיון שפייר לאולפן ynet
