הן מגיעות מכל קשת הגילאים כדי להשתחרר מבעיה שמתבטאת באוכל, אבל נובעת ממקום עמוק יותר ומשרתת את עולמן הרגשי. מהן הפרעות אכילה ומה גורם להן, האם גם גברים מתמודדים, ומדוע מדובר בתחום מאתגר לטיפול? אנשי המקצוע, בהם אמיר צנדקוביץ, מנהל המכון לטיפול בהפרעות אכילה ברעות תל אביב, מספקים הצצה לתחום, שהצלחה בו תלויה בשינוי הרגלים
מנתוני דו"ח בנושא הפרעות אכילה, שפרסם משרד הבריאות בשנת 2023, עולה, כי נכון לשנת 2020, אומדן המאובחנים/ות בישראל עומד על בין 41,270 ל־55,030 איש ואישה בגילאי 15–24. לצד זאת מדגיש הדו"ח, כי חל גידול באבחון גם בקרב גברים, חרדים, ערבים ונשים מבוגרות, כלומר – גם מתחת לגיל 15 ומעל גיל 24, אם כי לא מצוינים נתונים כמותיים לגבי אוכלוסייה זו.
צנדקוביץ: "בעיניי, להתמודד עם הפרעת אכילה גרוע יותר מהתמכרות לחומרים. מכור לסיגריות, אלכוהול או קפה – יכול פיזית לחיות בלעדיהם, אבל ללא אוכל אדם לא יכול לחיות, ולכן בתקופה הנוכחית החשיפה התמידית למזון מקשה מאוד על תהליכי השינוי"".
המכון הגדול בישראל
המכון ברעות הוא הגדול בישראל, ובו 24 מיטות אשפוז ו־18 נשות ואנשי צוות: פסיכיאטר ומנהל מקצועי, פסיכולוגיות קליניות ושיקומיות, אחות, מטפלות באומנויות, דיאטניות וחונכות. המכון מציע שני מסלולים עיקריים – טיפול יום ומרפאה.
"לטיפול יום מגיעות מי שמבקשות להימנע מאשפוז, או כדי שנסייע להן להגיע לאשפוז", מסביר צנדקוביץ, בהכשרתו פסיכולוג שיקומי, נוירו־פסיכולוג ומדריך. "מדובר במטופלות שמצבן חמור יחסית, ואנחנו נותנים להן הזדמנות להגיע לטיפול ללא שינה. הטיפול מתקיים 5 ימים בשבוע 6 שעות מדי יום וכולל המון פעילויות. כל מטופלת אוכלת שתי ארוחות ביום, רואה פסיכולוגית דיאטנית ואחות פעם בשבוע, פסיכיאטר אחת לשבועיים וכן משתתפות ב־16 קבוצות טיפול שבועיות.
"פרק הזמן האפקטיבי לטיפול אורך בין שישה-תשעה חודשים. טווח הגילים שמגיע נע בין 18 ל־60 ומעלה, כשהממוצע הוא 29-28, ועל כל כ־20 מטופלות יש גבר מטופל אחד.
"עוד מציעה המרפאה מסלול המשך למסלול יום למטופלות אשר השלימו מסלול מוצלח, והצליחו לייצב את הרגלי האכילה שלהן. הן ממשיכות למפגש שבועי עם פסיכולוג, דיאטנית ופסיכיאטר וקבוצה. ויש מסלול של מטופלות עם הפרעה לא חמורה, שמגיעות מבחוץ לטיפול קבוצתי פעמיים בשבוע וכמו כן למעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
