בלון שמתפוצץ במשחק כדורגל, קולות פיצוצים שנשמעים מעזה למרחקים, או טפיחה לא צפויה על הגב – מספיק רגע קטן כדי להחזיר את אביב פנחס (20), שלחם בתותחנים ונפצע בתאונה מבצעית, אל שדה הקרב. כמעט שנה אחרי שנפצע, הוא מתמודד יום יום עם פוסט טראומה. כעת, על רקע גל ההתאבדויות בצה"ל, הוא יוצא (במסגרת כתבה ב ynet) בקריאה ללוחמים: "אל תשאירו את זה בפנים, בקשו עזרה, זה יכול להציל חיים".
בינואר האחרון פנה אביב לטיפול במרכז שערים לשיקום טראומה בבית החולים השיקומי רעות תל אביב, מרכז שנפתח בתחילת השנה לטובת טיפול רב-מקצועי בחיילים, בסדיר ובמילואים, ובאנשי כוחות הביטחון שנפגעו מאז 7 באוקטובר. המודל הטיפולי במרכז משלב בין גוף, נפש ורוח. המטופלים מגיעים פעמיים בשבוע לסדרת טיפולים הכוללת ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ביופידבק, יוגה, טיפול במוסיקה, רפואה משלימה שיקומית וגינון טיפולי, לצד ליווי פסיכולוגי, פסיכיאטרי, מומחים ברפואת שיקום, אחות, עובדת סוציאלית ומלווה רוחנית.
אביב מעיד שכיום הוא מצליח לישון טוב יותר, "ככל שהטיפול התקדם הרגשתי שאני חוזר למי שאני וגם השמיעה השתפרה. הדיקור עשה לי פלאים. האוזניים היו סתומות וכואבות ברמה שלא יכולתי לשים איירפודס על העוצמה הכי חלשה".
ממשיכים להילחם
"נלחמנו ואנחנו עדיין נלחמים", הוא מוסיף. "אתה נלחם כל יום לחזור לחיים שלך, לקום מהמיטה. אנשים לא מבינים מספיק מה זה פוסט טראומה, זה נראה להם מפחיד, אבל כל הודעה כזו על חייל ששם קץ לחיים שלו אני אומר לעצמי שאם רק היו יותר מדברים ומנרמלים את זה, היה אפשר להציל אותם…הציבור והלוחמים עצמם צריכים לדעת שאפשר לצאת מזה, זו לא דרך ללא מוצא. אני עדיין בזה, זה ילווה אותי לכל החיים, אבל אפשר להרגיש יותר טוב".
ד"ר מירי כפיר, רופאה פסיכיאטרית בכירה ומנהלת מרכז שערים: "אני חוששת שהאובדנות תלך ותגדל, ואני אומרת זאת בזהירות. התחושה שלי היא שכמות הלוחמים שחוו מצבים טראומתיים ולא מקבלים מענה היא גדולה מאוד. חלקם לא פונים מבושה, ואז החוויה שלהם היא שאין מוצא, והמוצא היחיד מהסבל היומיומי – לפעמים דקה דקה – היא אובדנות. אחרים לא תמיד מקבלים מענה מספיק טוב… ככל שנגביר מודעות, לגיטימציה ונרמול, נפחית את הסטיגמה הזו וניתן לזה יותר מקום ויותר אפשרויות טיפול, האובדנות תפחת".
ד"ר אורית שטיין רייזנר, מנהלת בית החולים השיקומי רעות תל-אביב: "מערכת הבריאות בישראל ניצבת בתקופה מאתגרת מאין כמוה, נוכח אלפי הפצועים בגוף ובנפש, היקפי צרכים ומצוקות שלא הכרנו כמותן. ניסיוננו המקצועי מלמד, שההשלכות הנפשיות של פגיעה פיזית עמוקות ומתבטאות לרוב גם שנים לאחר האירוע. לכן, המשימה שלנו היא לשקם לא רק את הגוף אלא גם את הנפש והרוח. מתוך מחויבות זו הקמנו את המרכז לשיקום טראומה לטובת נפגעי המלחמה, המשלב את הידע והניסיון המקצועי הרב שלנו ברפואת השיקום ובבריאות הנפש. חשוב שנפעל בתוך פרק הזמן המהווה חלון ההזדמנויות למניעת תחלואה כרונית. זו גאווה עצומה לחזות במסע השיקום של חיילות וחיילים, בחזרתם לתפקוד ובשילובם מחדש במעגלי החיים".
