כשד”ר אנה בלזר, מומחית ברפואת שיקום ואחראית היחידה לשיקום אונקולוגי בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, יצאה לחופשת מחלה בעקבות ניתוח שעברה לפני מספר שבועות, היא לא העלתה על דעתה שדווקא בתקופה הזאת היא תעבוד קשה מאי פעם, ולא במסגרת תפקידה בבית החולים. העבודה שלה עכשיו מתמקדת בעזרה לקרוביה ולחבריה שנשארו במולדתה, אוקראינה, ולפליטים שהגיעו לארץ.
בריאיון ל-Ynet מספרת ד”ר בלזר על הדאגה לבני המשפחה והחברים שנשארו מאחור, על חברתה הרפואה שנהרגה בדרך לעבודה בבית החולים ועל החמ”ל שהקימה בביתה.
“חברים שלי באוקראינה, שיודעים שאני רופאה בישראל, יצרו איתי קשר לפני כמה ימים וביקשו שאעזור להם. מאז זרם הפניות אליי גובר מיום ליום, והבית שלי בראשון לציון נהפך לחמ”ל. יש ימים שאני מתמודדת עם מאה פניות. המצוקות שם אדירות. קשה לי לראות מרחוק שהמקום שגדלתי בו, שכל זיכרונות הילדות שלי שם, נמצא בקטסטרופה כזו. אני משתדלת לתת מכאן את המעט שאני יכולה, לסייע ולתרום מהידע המקצועי שלי עד כמה שניתן”.
הדרכות עזרה ראשונה בלייב
“אני מעבירה הדרכות בלייב במתן עזרה ראשונה לפצועים, וכן מתווכת ומקשרת ברשתות בין גופים וארגונים לבתי חולים בקייב שיש בהם מחסור בתרופות ובציוד. קולגות שלי, רופאים, עומדים חסרי אונים. יש מחסור אדיר בציוד בסיסי. בבתי חולים פסיכיאטריים אזלו התרופות למטופלים. גם אין מזון שמתאים לחולים אונקולוגיים. יש צוותים שכבר שבוע ימים נמצאים בעבודה בבתי החולים ולא יוצאים בכלל הביתה. רופאים קונים מזון למטופלים מכספם הפרטי. הם פשוט גיבורים, שמחזיקים בכוח את המערכות הללו מתפקדות”.
